אמא זבל; סאגת הדגים הטובים

הלכתי לים להיות עם הדגים.
הלכתי לים.
הלכתי כי הים רצה אותי.

הוא בקש שאבוא.
שאבוא לבד, בלי כלום.
אני, עצמי, כולי, ולא עוד.
הדגים קיבלו אותי, אמא.
קיבלו כמו שאני.
חלק ונקי.

ככה סתם, ישר ולבן.
הדגים לא יודעים חוכמות.
מבינים עניין , יודעים הכול.
הדגים לא מעבירים ביקורת.
לא מקנאים, לא שונאים.
לא שומרים טינה בלב.

אף כי אנחנו מחסלים אותם.
הם קיבלוני אליהם, בשלום, בשקט.
הם, אוהבים אותי אמא.
סוף סוף מישהו אוהב אותי אמא.
הם לא שואלים שאלות.
לא מחכים לתשובות.
הדגים אוהבים אותי אמא .
הם לא נוקמים, לא נוטרים טינה.

הם מברכים אותי.
גם הקטנים, גם הגדולים
היפים, המכוערים, הנכים , והשלמים.
הם טובים אלי הדגים, את שומעת אמא, או לא.
יש עוד דגים טובים בעולם.

הלכתי לים אמא.
הלכתי למקום שאוהבים אותי אמא.
אשאר עם הדגים, בים לעולם.

אודות העורך

אני יודע מה שאני כותב. מנהל ערוץ סרטים ביוטיוב. יודע על תאילנד הרבה מאוד.