סיפור, נושא הפחמים

נושא הפחמים היה אדם מאוד זקן שכל חייו היה הולך מהכפר אל היער בבוקר. ממלא את שקו בעצים לפחמים ובערב חוזר לשוק ומחליף אותם בשמן למנורת הלילה, וקצת אוכל . כל כך היה עני האיש שלא יכול לקנות לעצמו שום כלי עבודה, וכך היה ממלא ומרוקן את שקו בידיו וכל לילה היה חוזר לביתו בידיים שחורות, אפילו מים לא היו לו לשטפן, אישתו היתה אוספת את עגלי הטל בבוקר מהאבנים, וכך ניקתה את ידיו. יום אחד עבר במקום נסיך הקסם רואה את נושא הפחמים ומרחם עליו והחליט להפוך את העצים למטבעות זהב, לאט לאט הפך השק לכבד יותר ויותר ומכובד משקל המטבעות התפר בשק החל להיפתח, ומטבעות החלו ליפול לקרקע, והשק מתמלא מחדש, הלך הנסיך אחרי הזקן והחל לחלק את המטבעות לאנשי הכפר והשק לא מתרוקן, בהגיע הזקן לביתו הפכו המטבעות חזרה לפחמים. עד יום מותו לא ידע הזקן שכל אותה דרך שעשה סחב על גבו מטבעות, שחולקו לכולם.

לא תמיד אנו יודעים מה אנו סוחבים על הגב.

לפעמים רק הסובבים אותנו נהנים מהמשא.

מי שסוחב משא כל כך כבד לא יכול להסתכל לאחור.

נסיך הקסם עשה חצי עבודה .

ואנחנו צופים בהצגה.

או נושאי פחמים.

או אוספים מטבעות.

ונסיכים יש רק באגדות.

אודות העורך

אני יודע מה שאני כותב. מנהל ערוץ סרטים ביוטיוב. יודע על תאילנד הרבה מאוד.