מאת: adminפורסם ביום: 28 בינואר 2009קטגוריות: פרוזהתגיות: חומר טוב, יונה, כבוד, מלאך, נשמה, שלום
יוֹנַה לֵבָנַה שֶׁלִי
פָּתַחת לִי צוהַר לֶלִיבֵּך.
יוֹנַה צחוֹרַה בָּדֶרֵך
רוֹאַה אֶת הָנֵעֶלַם
הַנִסתַר עָלֶי עוֹלַם.
יוֹנַתִי לִבנַת כָּנַף
נוּחִי עָל קֵצֶה עָנַף.
הָבִיאִי לִי מֵמֶרחַקִים
חוֹכמָה וֵקצַת אַחכִּים.
אָת חֵלֶק מֵלִיבִּי
חַפּשִׂי אֶת אָהַבַתִי
כֵּעִיוֶור טִיפֶּשׁ אִיבָּדֶתִי.
כּאַשֶׁר תִמצֵאִי אֶת הָאַבֵדה.
תָּדרִיכִי אוֹתִי בֵּבַקָשַׁה
לֶאַט בֶּזֵהִירוּת לֶתוֹכַה.
כָּך לא אָרגִישׁ כּואֶב
אֵהֶיֵה בֶּזכוּתֶך אָדַם אוֹהֶב
שַׁבת אֶלַי יוֹנַה
אֶת אָהַבָתִי בּוֹנָה.
כּמוֹ קֶן רַך וֵעַגוֹל
אָהַבָה זֶה גָדוֹל.
לא אֵדַע לֶהָחזִיק בַּך אֶיך
כַּנָף לֶבַנָה לא אֶלַכלֶך.
אֶת כּנַפַיִי כּבַר לִכלַכתִי
לֶנַקוֹתַן לא הֵשׂכַּלתִי.
תָחַת כָּנפֶך כֵּמוֹ גוֹזַל
הוֹפֶכֵת אותִי לֵבָּר מָזַל.
יוֹנָתִי אוֹהָב אותָך מֶאוד מאוד
הִשָׁאַרִי אִיתִי עוֹד וֵעוֹד .
אודות העורך

אני יודע מה שאני כותב