מאת: adminפורסם ביום: 14 ביולי 2010קטגוריות: פרוזהתגיות: אהבה, אשת חיל, ירדן, כינרת, נשר, עצים, פרחים, רמת הגולן
אהבתי עצים
אהבתי פרחים.
כולם בקיץ פרחו
פתאום בחורף נבלו.
תנו לי משהו לאהוב !
אהבתי נשר הטס במרומים
אהבתי את הנחש בין העלים.
את הזקן בא בימים
את הבכי בין החיתולים.
תנו לי משהו לאהוב !
את הירדן, המים שעוברים בלי שוב
את הכינרת, גולן, ושאר ישוב.
אהבתי נוף הרים וגאיות
חשבתי אם כן או לא לחיות.
תנו לי משהו לאהוב !
אהבתי חברים וחברות
היו לי הרבה אהבות.
החברים אינם איתי
החברות צוחקות לאידי.
תנו לי מישהו לאהוב !
אני מבטיח לאהוב
אני מבטיח לכאוב
זה יהיה טהור.
יטוס בשמים כמטאור
תנו לי משהו לאהוב !
אהבתי ילדה בילדות
אהבתי אותה עד עבדות.
אהבתי אישה אשת חיל
אהבה כגדר תיל.
מישהו לאהוב !
אהבתי אבא שאין לי
אהבתי אמא שלא הייתה לי.
אני מבקש
תנו לי לאהוב משהו מכם.
ואוהב את כולכם.
אודות העורך

אני יודע מה שאני כותב