מאת: adminפורסם ביום: 22 באוגוסט 2010קטגוריות: פרוזהתגיות: ילדות, לב, תמימות
האם אתה איתי ?
האם אתה אמיתי ?
אתה עוד עצוב ?
זו התמימות,
זו הילדות,
הקריאה,
העזרה שלא באה.
שלום לך ליבי,
אתה עוד שלי?
רק אני במנהרה
מחפש הארה.
ללא אור, אין מזור,
להפסיק להרגיש,
אותך להגיש
על מגש ,
ואתה מותש.
אתה רעב לאהבה,
מציאות, זו אכזבה.
את החסר לא נשלים,
מקבל הבל הבלים,
השלום לך לבי ?
הכול מנעולים, חוסר אונים,
ליבי הלכת לאן ?
אני עוד כאן,
אתה ואני בתחתית,
עד האחרית,
עמוק הכאב
במסתרי הלב.
השלום לך ליבי ?
אודות העורך

אני יודע מה שאני כותב